כיצד תנהל דיון ?

בשיעור זה נלמד כיצד לנהל דיון פורה בכיתה .

מטרות השיעור :

1. להכיר את המרכיבים השונים הבונים שיחה או ויכוח .

2. לפתח מיומנויות של זיהוי המרכיבים בשיחה והבחנה בשימוש שנעשה בהם

3. לפתח מיומנויות הקשבה כנורמה בסיסית של שיחה וויכוח .

4. ללמוד ליישם את הכלים הנ"ל בויכוחים מובנים בכיתה .

· לשיעור זה מצורפות פעילויות הקשבה היכולות לתרום לך בעבודתך בבית הספר .( כדאי להשתמש בהם כהכנה לדיון שיערך בכיתה )

ניהול דיון

הצלחה של שיחה תלויה בראש ובראשונה במנחה . אך מה הם התכונות והידיעות הנדרשות מהמנחה לשם ניהול שיחה פורייה ?

יש להתחשב בשוני הקבוצה והמצבים בהם יתפתחו הדיונים היות שהדיון עלול להעלות מצבים בלתי צפויים מראש הדבר הראשון הנדרש מן המנחה הוא כושר מחשבה ופעולה מהירה . המנחה חייב להיות מקשיב טוב עוד יותר מאשר חברי הקבוצה עליו לגלות התעניינות כנה במחשבותיהם וידיעותיהם של המשתתפים .

המנחה לא חייב להיות מומחה בכל נושא שנבחר לדיון , למעשה אין אדם שיכול להתמחות במכלול הבעיות היכולות לעניין קבוצה איזו שהיא . למנחה דרושה ידיעה כללית לפחות של השאלה הנידונה , דבר שיעזור לו להבין חיש מהר את הדעות הנשמעות ולכוון את הדיון . עם זאת , עליו להופיע כחבר המעניין ומעורר לליבון שאלות ולא כמומחה הפותר אותן .

על מנת ליצור דיון פורה ויעיל כדאי לפעול על פי חמשת הצעדים הבאים :

1. במליאת הכיתה :

המורה יחלק לתלמידים את הנוסח המדויק של הדילמה כדי לאפשר להם לעיין בה ולבדוק את פרטיה גם במהלך הדיון .

המורה יקרא את הדילמה בקול רם ויברר עם תלמידיו את תוכן הדילמה בעזרת שאלות תוכן כגון :

מי הן הנפשות הפועלות ?

מהו האירוע ?

מהו הקונפליקט בו נתון הגיבור ? מה הם הערכים המתנגשים ?

מורים רבים נוטים לדלג על שלב זה מתוך הנחה שהדילמה פשוטה ופרטיה ברורים לתלמידיהם . הניסיון מלמד , כי ויתור על שלב זה מכשיל תלמידים רבים בשעת הדיון הערכי , ומאלץ את המורה לשוב לתוכן הדילמה מאוחר יותר . (אין להאריך בשלב זה – יש להקדיש כ 5 דקות )

2. עבודה אישית

כל משתתף ינקוט עמדה כיצד על הגיבור לפעול וינמק החלטתו בכתב .

בתיאוריה ההתפתחותית נבדקת רמת החשיבה לפי הנימוקים בהם השתמש האדם . זהו שלב חשוב ביותר למהלך הדיון – על כל משתתף לחשוב , להתלבט , ולנקוט עמדה לקראת הדיון בקבוצות הקטנות .

בעת שהתלמידים מנמקים עמדתם , יעבור המורה ויבדוק כיצד מתפלגות הדעות בין התומכים ובין המתנגדים לה . החלוקה המדויקת תתברר ע"י הצבעה גלויה .

כדי למנוע לחץ קבוצתי על המיעוט – יתחיל המורה את ההצבעה מהדעה הפופולרית פחות .

3. עבודה בקבוצות קטנות

לאחר ההצבעה מחלק המורה את הכיתה לקבוצות קטנות בנות 4-5 תלמידים בכל קבוצה . החלוקה נערכת ע"פ דעות : קבוצות נפרדות של התומכים בפעולה ושל אלה המתנגדים לה . בקבוצה יציג כל משתתף את נימוקיו , ויתקיים דיון במטרה להגיע להסכמה על שני הנימוקים העיקריים לדעת רוב חברי הקבוצה.

העבודה בקבוצות קטנות מאפשרת העמקה בהנמקות של כל אחד מהמשתתפים . המיקוד בנימוקים חשוב ביותר , הן לקידום הדיון הערכי והן לקידום כושר החשיבה של כל פרט . לבעלי הטיעונים ברמות הנמוכות נגרמת אי- נחת אינטלקטואלית ונוצר גירוי לקראת חיפוש פתרון "טוב יותר " – הלוקח בחשבון נקודות מבט רבות יותר .

בכיתות שאינן רגילות לעבודה בקבוצות , ימנה המורה ראש קבוצה , אשר ידאג לתת לכל אחד מהמשתתפים אפשרות להציג את נימוקיו . הוא ינהל את הדיון וידאג שאחד המשתתפים ירשום את הנימוקים הקבוצתיים על הלוח .

( התלמידים מעיינים בנימוקים הרשומים על הלוח . זמן משוער 10-15 דקות )

4. דיון במליאה

הקבוצות חוזרות למליאה . המורה יבדוק אם יש למשתתפים שאלות להבהרת הכתוב על הלוח . המורה יכול לפתוח את הדיון הכיתתי בדרכים רבות לדוגמא :

א. לבקש מהקבוצה שהעלתה נימוקים פרובוקטיבים להציג את עמדתה – ולבקש משאר התלמידים להביע דעתם .

ב. לבקש מחברי קבוצת המיעוט לנמק את עמדתם .

המורה ינהל את הדיון בעזרת שאלות הבהרה . עליו להביא לעימות בין משתתפים בעלי דעות שונות ונימוקים שונים לפתוח בפני התלמידים צוהר לקראת ראיית הבעיה מנקודות מבט נוספות .

יחד עם זאת עליו להדגיש שאין " נכון או לא נכון ". כל הדעות לגיטימיות . אנחנו רשאים להסכים או לא להסכים , אך לא לבטל בהבל פינו דעות אחרים . ( זמן משוער 20-15 דקות )

5. חמש הדקות האחרונות של השיעור יברר המורה : האם מישהו שמע נימוק שלא חשב עליו ? האם מישהו שינה את עמדתו ?

מתוך הניסיון עולה כי לאחר דקה או שתיים של מבוכה מעלים התלמידים את הנימוקים הגבוהים ביותר שהושמעו במהלך השיעור .

הצעות דידקטיות נוספות :

1. בקש מתלמידך לרשום באותיות גדולות על הדף אם הם מסכימים (כן ) אם הם מתנגדים ("לא") . הדבר יקל עליך לתכנן את החלוקה לקבוצות ואת ניהול הדיון .

2. הסבר לתלמידך כי אינך אוסף את התשובות ( זה אינו בוחן ) . כל דיעה לגיטימית .

3. לתלמידים יש תמיד עצות טובות " מה על הגיבור לעשות , והם נוהגים לבקש פרטים נוספים . אל תיגרר אחרי הצעות לפשרה . הפשרה מאפשרת להם להתחמק מההכרעה המוסרית , והפרטים הנוספים גוררים אותם להנמקות אמוציונאליות במקום הנמקות הקוגניטיביות הנדרשות בשעת דיון בדילמה . ההנמקות האמוציונאליות עלולות להרחיק את הדיון מההתנגשות הערכית .

4. שתף את התלמידים שאינם משתתפים בעצמם .

גם פיתוחם של כושרי הדיבור וגם שיפור הדימוי העצמי , דורשים שנשתף מספר תלמידים גדול ככל האפשר בדיונים . אף על פי כן קורה לעיתים קרובות , שמורים פונים בעיקר אל התלמידים המכינים את שיעוריהם ואפשר לסמוך על כך שידעו את התשובות . תלמידים מתלבטים פחות , העובדים אחרי שעות הלימודים ולעיתים אינם מוכנים לשיעורים , וכן תלמידים חסרי מוטיבציה . יושבים לעיתים קרובות פאסיביים בשיעורים . פעמים מצליחים דיוני הדילמה לשתף תלמידים אלה בדיון . בדרך כלל אין הדיונים דורשים הכנה מחוץ לשעות הלימודים , ובכך מסלקים אחד הגורמים לאי- השתתפות . לכל תלמיד יש דעה על הדילמה .

אל תחכה למתנדבים לפני שאתה פונה אליהם בבקשת תשובה . אף אחד אינו צריך לקבל טרמפ בשיעור דיונים . הודע לתלמידים לפני דיון הדילמה הראשון , שכל תלמיד עשוי להישאל בכל רגע . התחל לנהוג כך מיד עם איסוף המידע על העובדות והנסיבות של הדילמה . התלמידים יתרגלו במהרה לכך , שבכל רגע הם עשויים להישאל , וכתוצאה מכך רבים מהם יקשיבו יותר טוב .

אם ברצונך שיקשיבו , מוטב שתקרא בשמו ותשאל את השאלה במקום לעשות זאת בסדר הפוך . אין אדם אוהב שיביכו אותו , על כן אל תביך אותו .

שים לב לתנועת הגוף של התלמידים . כשהם מתיישבים במעגל , יכול המורה לראות אצל התלמיד תנועות המרמזות על רצון לומר משהו : נטייה קדימה בכיסא , מבט – תשומת לב בפנים , העוויה , ראש נע קדימה , פנה אל התלמיד כאשר הוא שולח איתותים כאלה .

מנה תלמידים חלשים בארגון החומר , למדווחים של קבוצות קטנות . שאר חברי הקבוצה יעזרו להם לארגן את החומר , והם ילמדו מזה וביטחונם העצמי יגבר .

5. למד להשתמש במגוון ביטויים המרמזים או משדרים שבח לדוברים .

הנה אחדים מהם : " תודה ראובן זה היה דיווח מועיל מאוד " , " נשוחח דקות אחדות על הסיבה שהביאה את שולה , היא העלתה נימוק חדש , ובצורה מוצלחת . אולי תחזרי עליה שוב , טוב שולה ?" " מיכאל , זה רעיון מעניין . מעולם לא חשבתי עליו " : " יוסי אתה הגבת ישירות על מה שאמרה מרים , סימן שהקשבת יפה . מרים , מה יש לך לענות לו ? " " שמעתי שלושה תלמידים – יצחק , יעקוב ומשה – מביעם רעיונות דומים , וכולם לעניין . אולי יסכם מישהו בשבילנו שלושה רעיונות אלה ? "

6. אל תתן לדברנים ומרימי ידיים קבועים להשתלט על הכיתה . הפתרון לבעיית התלמידים האלה הוא לפנות אל התלמידים , בין אם הם מצביעים , בין אם לא .גם טכניקות אחרות עשויות לעזור . מנה את "הדברנים " המבריקים להיות המסכימים . הוא יהיה אחראי לסיכום הטיעונים בנקודות מרכזיות בדיון או בסוף השיעור . אמור למסכימים אלה , שעליהם להאזין היטב , ועל כן אסור להם לדבר אלא בתורם .

דברנים כאלה יכולים גם למלא תפקיד קונסטרוקטיבי כמשקיפי – תהליכים . הם אינם משתתפים בדיון הכיתתי . במקום זה הם רושמים רשימות על הנעשה בכיתה ומדווחים למורה ( ולפעמים לכיתה ) בסוף השיעור . הנה כמה דברים שהמשקיף יתבונן בהם , כדי לנתח דיון – דילמה :

· כמה אנשים השתתפו בדיון ? ( רשום שמו של כל דובר )

· האם הגיבו התלמידים זה על דיברי זה או האם קפצו מנושא לנושא ?

· באיזו מידה הראו התלמידים עניין בדיון ? אילו סימני עניין מצאת ?

· האם היו סימנם להטיית תשומת הלב , כגון : שיחות פרטיות , העברת פתקאות , וכדומה ? ( בל ירשמו המשקיפים את שמות המפריעים אלא את קיום הפעילויות האלה ) .

· האם קיים המורה אווירה כיתתית נינוחה .

· האם כיוון המורה את הדיון כך שיתנהל כראוי , ללא הפרעות ?

7. הודע לתלמידים את מטרותיהם של דיוני הדילמה . לרוב משתפרים ביצועי התלמידים כשהם יודעים מדוע הם עושים משהו מסוים . אם ישאלו התלמידים מדוע הם משתתפים בדיון הדילמה , רשום על הלוח את המטרות והסבר אותן . גם אם לא ישאלו , הסבר אותן אחרי שהתנהלו כמה דיונים . התייחס אל המטרות מדי פעם , כדי לחזק אותן בהקשר המתאים .

8. אל תרשה שיחות פרטיות , העברת פתקאות או פעולות דומות שיפריעו לדיונים . תלמידים מפריעם אינם לומדים , לעתים קרובות מונעים אחרים מללמוד . לחץ החברים הוא האמצעי המניעה הטוב ביותר , אבל הכוונתו תלויה בנורמות השולטות בכיתה ובמידה שהתלמידים אוהבים / או מכבדים את המורה .

מתוך : ניהול דיוני דילמה , משרד החינוך מינהל חברה ונוער .